צ'אטים וליווי של מומחים

ש: בשל המצב, ברצוני להוציא את העובדים שלי לחופשה ללא תשלום (חל"ת), מה עליי לעשות?

ת: ראשית, אם אתה מפטר עובדים או מוציא אותם לחל"ת למשך של 30 יום ומעלה עליך ליידע את העובדים כי יתכן והם יהיו זכאים לדמי אבטלה (בהתאם לתנאי הזכאות) וכי עליהם להגיש תביעה לדמי אבטלה (עדיף באופן מקוון) לביטוח הלאומי ובנוסף ללשכת התעסוקה. בנוסף, עליך לשדר טופס 100 (ריכוז תלושי השכר כולל הפרשי שכר ושכר נוסף), וזאת גם אם מילאת ידנית טופס 1514 לעובד שלך (שידור טופס 100 מייתר את מילוי טופס 1514).

ש: אני מעסיק עובדת במשק בית ובשל מגפת הקורונה עבודתה הופסקה.מה אני עושה?

ת: על העובדת לבדוק את זכאותה לדמי אבטלה על ידי מילוי של תביעה אליה תצרף את אישור שלך כמעסיק  וזאת על תקופת העסקתה ופרטי השכר (טופס 1514) בו היא תציין את סיבת הפסקת העבודה (מגפת הקורונה) או תצרף מכתב חתום ממך, כמעסיק, כי הפסקת העבודה נובעת בשל מגפת הקורונה.

ש: אני מעסיק עובדים מעל גיל 67 אשר הוצאו לחל"ת, האם הם זכאים לדבר מה?

ת: ככלל דמי אבטלה משולמים למבוטחים על לגיל 67 (גיל הפרישה). במקרה מסוג זה עלהעובד לבדוק את זכאותו לקצבת אזרח ותיק (בעבר נקרא קצבת זקנה) ובאם הכנסותיו נמוכות הוא רשאי להגיש תביעה להשלמת הכנסה לקצבת אזרח ותיק.      גבר או אישה שעברו את גיל 67 שנים והפסיקו לעבוד עשויים להיות זכאים למענק מיוחד (בכפוף לעמידה בתנאי הזכאות) בסך שבין 1,000 ש"ח - 4,000 ש"ח.

ש: האם מגיעה לעובדת בהריון שהוצאה לחל"ת למשך של 30 ימים קצבה עד הלידה?

ת: בתקופת החל"ת העובדת תהיה זכאית לדמי אבטלה בהתאם לעמידתה בתנאי הזכאות. דמי הלידה יחושבו בהתאם לבסיס השכר לדמי אבטלה.

ש: אני מעסיק בחברה שלי מספר עצמאיים (פרילנסרים) בתחומי המשחק, מורי דרך וגם מרצים, מדריכים ומורים.אם אוציא אותם לחל"ת, האם יהיו זכאים לדמי אבטלה, למרות היותם עצמאיים?

ת: עצמאיים אינם זכאים לדמי אבטלה ואולם, נוכח המצב (מגפת הקורונה) הגמיש המוסד לביטוח לאומי את תנאי הזכאות וגם עצמאיים אלו, עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה (בכפוף לעמידה בתנאים):

• מורי דרך
• מרצים
• מדריכים
• מורים
• אומנים
• עובדי משק בית

ש: לקראת החזרה לשגרה אני מבין שאני כניראה לא אוכל להמשיך להעסיק את כל העובדים. האם אני חייב לקלוט את כולם בחזרה ?

ת: אין ספק כי בתקופה זו המעסיקים עומדים בפני החלטות גורליות ולא פשוטות. כדי להציל את העסק עליהם לנהוג בזהירות גם בהחזרת העובדים לעבודה. כאשר אנו באים לבחור בין עובדים, יש לנהל את הדברים באופן שמאפשר לעובדים את זכות הטיעון, לנהל עימם שיח ולאפשר להם לטעון מול המעסיק לגבי האפשרות להחזירם מהחל"ת, גם כשמדובר בשיקולים שנראים לנו לגיטימיים ביותר. יש לתעד בכתב את ההליך מול העובדים, בכדי למנוע את הצורך להצדיק בעתיד את הבחירות שנעשו ולגיטימיות השיקולים שנלקחו בחשבון. משמעות הדבר כי בטרם יוחלט מי מהעובדים יוחזר מהחל"ת ובאילו תנאים, יש לזמן עובדים לשימוע, להודיע להם כי בכוונת המעסיק להאריך להם את החל"ת ואת שיקוליו של המעסיק, באותו אופן שבו מתנהלים בפיטורי צמצום, כלומר להימנע מצעדים שרירותיים, בשים דגש שלא נעשית הפליה ולא מתקבלות החלטות משיקולים זרים.

ש: אני רוצה להחזיר עובדים שהוצאתי לחל"ת, אבל מתכננת לעשות שינוי בתנאי ההעסקה, האם זה אפשרי ?

ת: זו בדיוק ההזדמנות לעשות שינוי. ההזדמנות לצמצם בעלויות העסקה, מבלי להקטין את מספר העובדים, אלא לחסוך בעלויות עובדים, להחליף  עובדים לא יעילים בעובדים יעילים יותר ועם מוטיבציה גבוהה. בעל כורחנו הוציאו אותנו מאזור הנוחות שלנו, נסגרו עסקים, מסעדות, קליניקות ומאות אלפי עובדים הוצאו לחל״ת וכיום, רגע לפני שחוזרים לעסקים, ברור לנו שלא נחזור לאותו מצב ושאנחנו חייבים להסתגל למצב חדש. ברור לכולנו שמשהו צריך להשתנות.לא מדובר בניצול המצב, אלא בזיהוי ומינוף ההזדמנות וזאת חובתנו כבעלי עסקים ומעסיקים בשעת משבר, זאת ממש חובתנו, כלפי העסק וגם כלפי העובדים הטובים שעושים עבודתם נאמנה. יש לקחת בחשבון ששינוי בתנאי העסקה שאינו בהסכמת העובד, יחשב להרעה בתנאי העסקה ועובד שלא יסכים ויודיע על כך למעסיק, יוכל להתפטר בדין מפוטר, וככזה להיות זכאי לפיצויי פיטורים מלאים. בנוסף, הרעת התנאים יכולה להיחשב להפרת הסכם ולזכות את העובד גם בהפרשי שכר בגין התקופה שבה הורעו תנאי העסקתו. בכל מקרה, בטרם תתקבל החלטה על שינוי תנאי ההעסקה, בין אם מדובר בהפחתה בשכר ובין אם מדובר בצמצום היקף המשרה, יש לערוך לעובד שימוע ולאפשר לו לטעון  נגד השינוי בתנאי העסקתו. המעסיק יכול להתאים את אופן העסקת העובדים ותגמולם לשינויים בשוק העבודה ולצורכי העסק החדשים, תוך הפחתת עלויות העסקת עובדים ומבלי לפגוע בהמשך פעילותו הסדירה של העסק ומבלי לחשוף את המעסיק לתביעה. מעבר להפחתה בהיקף משרה או בשכר, ניתן גם לצמצם עלויות העסקה בצורות יצירתיות, שינוי הגדרות של רכיבי השכר והקטנת עלויות מעביד, ומבלי להקטין את שכר הנטו לעובד. אפשרות  נוספת, היא לייצר מדיניות תגמול חכמה, הקושרת בין תוצאות העובד ותרומתו לעסק לבין תגמולו. המשמעות היא הפחתה מיידית של שכר הבסיס, שעד כה שולם ללא קשר לתוצאות שלו ושל העסק. חשוב מאוד שהסכמות אלו יבוא לידי ביטוי בכתב מול העובד ויקבלו ביטוי מתאים בתלוש השכר.

ש: יש לי עובדת בהריון והיא הסכימה לצאת לחל"ת, אמרו לי שאני לא צריך היתר מיוחד.

ת: כל הסיפור של הוצאת נשים בהריון הפך להיות נורא מבלבל ואני שמחה שיש לנו הזדמנות לעשות בו סדר. בימים שלפני הקורונה כדי להוציא לחל"ת, לפטר או לשנות תנאי ההעסקה של עובדת בהריון, שעובדת במקום העבודה 6 חודשים ויותר, היה על המעסיק לפנות לבקש היתר מהממונה על חוק עבדת נשים. כבר ב- 16/3/2020 הבינו במשרד העבודה שצפוי להם עומס מטורף והופעל נוהל מקוצר להוצאת עובדות בהריון לחל"ת, שאיפשר מתן החלטה תוך שבוע. אבל זה לא הספיק ולאחר שבחודש מרץ הוגשו מעל 9,000 בקשות, הותקנו ביום 6/4/2020 תקנות שעות חירום שאפשרו, בתנאים מסוימים, להוציא עובדות בהריון לחל"ת מבלי לבקש היתר. ביום שישי, ה- 17/4/2020,  תקנות אלו בוטלו ולכן כרגע, מי שרוצה להוציא לחל"ת עובדת בהיריון צריך לקבל היתר ועליו לפנות לממונה בהתאם להוראות הנוהל המקוצר. כל זה נכון למקרה של הוצאה בחל"ת בלבד. אם המעסיק החליט לפטר את העובדת, בין אם בשל מצב העסק בעקבות הקורונה ובין אם בשל שיקולים אחרים, עליו לפעול לפי הנוהל הקיים מלפני ימי הקורונה, להגיש בקשה לממונה ולצרף אליה את כל הראיות שלו. כל הנושא של בקשת היתר לפיטורי עובדת בהיריון או עובדים אחרים המוגנים מפני פיטורים לפי חוק עבודת נשים, הוא מורכב ויש בו לא מעט דקויות ולכן מומלץ לקבל ייעוץ משפטי ספיציפי.

ש: אני יכול להמשיך לשלם לעובדים את הפנסיה גם בתקופת החל"ת ?

ת: אין מניעה להפריש הפרשות לפנסיה ולפיצויים בתקופת החל"ת וגם אין מניעה להפריש גם את חלקו של העובד ובהסכמתו מראש ובכתב, לקזז ממנו את חלקו לאחר חזרתו לעבודה. בהסכמה מראש ובכתב, ניתן גם להשאיר לעובד את הרכב ולהתחשבן עמו, לאחר חזרתו לעבודה, ביחס לחלקו במיסוי שווי השימוש ברכב הצמוד שנשאר ברשותו במהלך תקופת החל"ת. בנוסף, ביטוח לאומי מאפשר למעסיק לדווח על הטבות אלו בהתאם לחוזר "הטבות שכר בתקופת חל"ד וחל"ת" ובכך להעביר את ההטבות הניתנות לעובד לדיווח הנכון למועד עובר ליציאתו לחל"ת של העובד ובכך הן לא יחשבו להכנסה במהלך החל"ת, ולא יגרעו מסכומי האבטלה ו/או יבטלו את תשלומי האבטלה לעובד.

ש: בגלל הקורונה, יש לי בעיה תזרימית. האם אני יכול לדחות ולעכב תשלומים לפנסיה של העובדים  ?

ת: גם היום, בתקופת הקורונה, אין הוראה המאפשרת דחיית העברתם של תשלומים לקופות הפנסיה של העובדים. אחד התחומים המרכזיים של משרדנו הוא ייצוג מעסיקים בבקשות לביטול והפחתות של עיצומים שהוטלו ע"י אגף האכיפה של משרד העבודה. נתקלנו לא פעם, במקרים רבים מעסיק שנקלע לקושי תזרימי, מקל ראש במועד התשלומים לקרן הפנסיה של העובדים ולא מעביר את התשלומים במועדם. אל תקלו ראש בתשלומים לקרן הפנסיה, אי תשלום במועד חושף את העסק ואת המעסיק עצמו לתביעות ועיצומים כספיים. מדינת ישראל רואה בחומרה ניכוי תשלומים לקופת הגמל משכרו של העובד ואי העברתם ליעדם. מדובר באחת ההפרות הנפוצות ומשרד העבודה, במסגרת צעדי האכיפה הרחבים, שם על כך דגש רב והדבר בא לידי ביטוי בגובה העיצומים הכספיים שמוטלים בגין הפרה זו ובכמות העיצומים. מעבר לעובדה שאי העברה מהווה הלנת שכר בצידה פיצוי כספי גבוה לעובד, חושף עצמו מעסיק לקנסות ועיצומים בהיקף כספי גבוה ולכתב אישום פלילי. בכל חודש שהמעסיק אינו מעביר את כספי הפנסיה במועד (או שאינו מעבירם כלל), הוא צפוי לעיצום כספי בסך 35,800 ₪, בגין חלק העובד אותו ניכה משכרו של העובד ולעיצום כספי נוסף בסך 35,800 ₪, בגין אי תשלום פנסיה, קרי חלק המעסיק. מדובר במציאות קשה שפקדה מעסיקים רבים טרם המשבר, ואין לנו ספק, שכאשר משרד העבודה יחזור לעבודה בתום המשבר, הוא ישוב לאכוף ביתר שאת, בדיוק במקומות אלו. כדי לסבר את האוזן נציין כי בשנת 2019 כבר הוטלו עיצומים כספיים בסך של 168 מיליון ₪ בגין הפרות הנוגעות לתשלומי פנסיה, מתוכם  124 מיליון ₪ בגין אי העברה במועד של כספים שנוכו משכר העובד וסך של 44 מיליון ₪ בגין אי תשלום פנסיה. אך בכך לא מסתיים הסיכון שלוקח מעסיק שלא מקפיד על תשלומי הפנסיה של עובדיו, שכן  מעסיק שיכשל ולא יפתח לעובד קופה או לא יבצע את ההפקדות לקופה כסדרן, עלול להשאיר את העובד ללא ביטוח, לאובדן כושר עבודה או חלילה ללא ביטוח למקרה של מוות. במקרה שיפגע עובד שאין לו כיסוי ביטוחי עלול המעסיק למצוא עצמו בנעלי חברת הביטוח ומחויב לשלם לעובד את מלוא הפיצוי שחברת הביטוח היתה אמורה לשלם לו רק היה מקפיד על תשלומי הפנסיה. בשורה התחתונה, יש להתייחס לתשלום פנסיות במלוא הרצינות והזהירות ואם כבר פגשת את פקחי משרד העבודה, חשוב לפנות לייעוץ משפטי של משרד שמתמחה בעניין, ויפה שעה אחת הקודם...

ש: הקבלן הודיע לי על עיכוב במסירת הדירה, בגלל מגפת הקורונה. לטענתו חסרים לו חומרי בניה ואנשי מקצוע. האם הוא יכול לדחות את המסירה ואיזה פיצוי מגיע לי?

ת: בשלב זה, ענף הבניה הוכרז כחיוני ולכן הוחרג מהמגבלות אשר הוטלו על המשק. החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו הוציא מכתב על פיו, הקורונה לא תוכר ככח עליון המזכה באיחור, אולם הבהיר כי מדובר בהנחיה פנימית למשרדי הממשלה וכי מכתבו אינו חל על השוק הפרטי. בשלב זה, יש התקדמות מסויימת באתרי הבניה ועם זאת, מלאי החומרים מתחיל להגמר וכן מספר הפועלים נמוך מהרגיל. יצויין כי ברוב החוזים יש אפשרות לקבלנים לאחר במסירת הדירה 60 ימים, ללא כל תשלום פיצוי. איחור מעבר לחודשיים הראשונים, יצטרך להבחן בסיום משבר הקורונה, תוך בדיקת זמן העיכוב, האמור בחוזה ומצב הפרוייקט והקבלן בפועל.

ככול ויקבע שהקבלן איחר מעבר לחודשיים אשר ניתנו לו, וכי האיחור לא נבע מסיבה אשר פוטרת את הקבלן מתשלום פיצוי, הרי שהקונה יוכל לקבל פיצוי בגובה 150% מדמי השכירות של דירה דומה לזו שנרכשה, מידי חודש בחודשו (כולל עבור 60 הימים הראשונים) וזאת לתקופה של 8 חודשים. מעבר ל 8 חודשי איחור, ישולם פיצוי בגובה 125% מדמי השכירות של דירה דומה לזו שנרכשה. 

ש: אני שוכר דירה, והוציאו אותי לחל"ת, האם אני יכול לא לשלם דמי שכירות?

ת: לגבי דירות מגורים אני לא רואה הבדל בין יציאה לחל"ת / פיטורין בשל הקורונה לבין פיטורין רגילים ועל כן אני לא רואה סיבה מדוע לא לשלם דמי שכירות בדירת מגורים.

ש: אני שוכרת חנות ומפעילה בה קליניקה לטיפולים. בהוראת הממשלה, אסור לי להפעיל אותה. האם אני יכולה להפסיק לשלם דמי שכירות? 

ת: יכול להיות שניתן יהיה לטעון לסיכול החוזה לפי סעיף 15 לחוק השכירות, שכן יש מניעה בדרכי הגישה לעסק. סעיף הזה קובע מספר תנאים , וצריך לבדוק אם את עומדת בכולם. יחד עם זאת, חשוב לדעת שאת מסתכנת בכך שהמשכיר יבטל את הסכם השכירות.וכמובן – יש לראות מה כתוב בהסכם הספציפי ואם לא ויתרת על האפשרות לטוען סיכול.

ש: קניתי דירה ושילמתי חלק מהתמורה. עכשיו הגעתי לקחת משכנתא והריביות קפצו וההחזר החודשי שלי גדל. האם אני יכולה לבטל את הסכם הרכישה או לבקש מהמוכר הנחה?

ת: אם אין הסכמה של המוכר להפחתת סכום התמורה או לביטול ההסכם ללא פיצוי, לא תוכלי לבטל את ההסכם, מבלי לשלם קנס על הפרה של ההסכם, בדר"כ בגובה של 10% מסכום התמורה בהסכם ולעיתים, אף בתשלום גבוה יותר.

ש: פוטרתי מעבודתי בגלל הקורונה ואני רוצה לסיים את חוזה השכירות, לפני סוף השנה ולחזור לגור אצל ההורים שלי, אבל המשכיר לא מסכים. אני יכול לבטל את השיקים ולעזוב את הדירה?

ת: אם אין בהסכם השכירות , סעיף המאפשר לך לסיים את הסכם השכירות בהודעה מראש, תצטרך את הסכמת המשכיר. ככול ולא תתקבל הסכמת המשכיר, לא תוכל לעזוב את הדירה ולבטל את השיקים. אתה יכול להביא שוכר אחר , אשר יקבל את אישורו של המשכיר ויכנס תחת החוזה שלך. המשכיר לא יוכל לסרב לקבל שוכר חלופי, אלא מסיבות סבירות.

ש: יש לי תיק בהוצאה לפועל, עיקלו לי את חשבון העו"ש לפני התפרצות מגיפת הקורונה ופוטרתי. הבנק לא נותן לי למשוך כסף בגלל העיקול וההוצאה לפועל סגורים. מה אני יכול לעשות?

ת: למרות שהוצאה לפועל אינה מקבלת קהל, היא מטפלת באופן מצומצם במספר בקשות דחופות , ובינהם – ביטול עיקול על חשבון עו"ש וביטול עיקול משכורות.

ש: קבעו לי תשלומים בתיק ההוצאה לפועל אבל הוציאו אותי לחל"ת, האם אני חייבת לשלם את הצו שנקבע לי?

ת: ככול ואת יכולה לשלם, עדיף לשלם על מנת להקטין את החוב בתיק. בשלב זה, ככול ויש בעיה תזרימית, תשלומי חודש מרץ ואפריל 2020 נדחו, ללא צורך בהגשת בקשה מיוחדת.

ש: אני לא יכול לשלם את הצו שנקבע לי בתיק הפש"ר, כי אני צריך לגשת לבנק ולשלם במזומן, ויש עם זה בעיה היום בגלל הקורונה, מה אני יכול לעשות?

ת: בשלב זה, נתנה הנחיה אשר מאפשרת דחיית תשלום חודש מרץ ואפריל 2020 , לתשלום בחודש מאי 2020. כמו כן נתנה הנחיה לבעלי התפקיד, לא להגיש בקשות לביטול הליכי פש"ר עקב אי עמידה בצו החודשי שנקבע, במהלך מצב החירום.

ש: יצאתי לחל"ת ואני צריך לשלם מזונות בתיק הוצאה לפועל, שמעתי שאני יכול לא לשלם, זה נכון?

ת: ההנחיה בדבר אי תשלום צו חיוב בתשלום צו חיוב התשלומים אינה חלה על תשלום דמי מזונות, אשר אותם יש לשלם במועד.

ש: יש לי פס"ד לפינוי שוכר שלא משלם, האם אני יכול לפתוח תיק הוצאה לפועל כדי לפנות אותו?

ת: על פי ההנחיה האחרונה שהוציאה רשות האכיפה והגבייה, לא יפתחו תיקי הוצאה לפועל חדשים, למעט תיקי מזונות שיש לפתוח לצורך ביצוע הליך גבייה.

ש: תשלום מקדמות מס לשנת 2020 -  כיצד ניתן לקבל החזר של מקדמות המס ששולמו בגין ינואר ופברואר? ומה לגבי מקדמות מס הכנסה מחודש מרץ ואילך?

ת: תשלום מס הכנסה לעסקים, עצמאים וחברות, מבוצע באמצעות תשלום מקדמה חודשית או דו -חודשית ששיעורה נקבע על פי הרווח הצפוי, עקב משבר הקורונה עסקים רבים לא יעמדו בתחזית הרווח ולכן עליהם לעדכן את המקדמות בהתאם להערכה הריאלית, עדכון המקדמות יכול להתבצע ע"י יועץ המס במערכת המייצגים או בפנייה ישירה לפקיד השומה בו מתנהל התיק. לאור המשבר הודיע משרד האוצר כי על מנת לסייע לעסקים שסובלים מקושי בתזרים המזומנים וכבר שילמו את המקדמות השוטפות לחודשים ינואר ופברואר, שיוחזר להם הסכום ששולם.  בשגרה ניתן לקבל החזר מקדמות רק בעת הגשת דו"ח שנתי בשנה העוקבת. את ההחזר לאור המשבר יהיה ניתן לבקש לאחר שהוקטנו המקדמות ונוצרה לעסק יתרת זכות ברשות המיסים וזאת באמצעות פניית המייצג במערכת המייצגים או באמצעות פנייה לרשות המיסים. אם הקטנתם או ביטלתם את תשלום המקדמות, חשוב לזכור כי לאחר היציאה מהמשבר וחזרה לפעילות מלאה, יהיה עליכם לבחון מחדש האם תשלום המקדמות תואם את הרווח הצפוי בשנת 2020, במידה ולא תעשו כן עשויה להיווצר חוב מס ואף עשויים להיות מוטלים קנסות עקב הקטנת מקדמות שלא כדין.

ש: תשלום מקדמות ביטוח לאומי לשנת 2020 – האם עלי להמשיך ולשלם מקדמות לביטוח לאומי למרות שאינני עובד? ומה לגבי תשלום דמי ביטוח לאומי עבור העובדים שהוצאו לחל"ת?

ת: עובד עצמאי נדרש לשלם עבור עצמו דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, התשלום מבוצע באמצעות מקדמה חודשית על פי הצהרת העצמאי בטופס דין וחשבון לגבי ההכנסה המשוערת או על פי ההכנסה שדווחה בדו"ח השומה האחרון שהוגש לרשות המיסים. אמנם לאור משבר הקורונה ישנם עצמאים שההכנסה המשוערת שלהם לשנת  2020 השתנתה אך במרבית המקרים רצוי שלא להקטין את המקדמה לביטוח לאומי, מאחר ולמקדמות אלו יש השפעה על האפשרות לקבלת זכויות ועל שיעורן, כך למשל במקרה של פגיעה בעבודה תחושב הגמלה על בסיס ההכנסה שעל פיה שולמו המקדמות והעצמאי לא יוכל להגדילן בדיעבד. עם זאת ועל מנת להקל על הקושי התזרימי המוסד לביטוח לאומי הודיע כי תשלום המקדמות בגין חודש מרץ 2020 ידחה ל-15/05/2020. מעסיק עובדים נדרש להעביר לביטוח לאומי עבור עובדיו את דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות, חלק העובד וחלק המעביד, חשוב לשים לב כי בעת הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום חלה על המעסיק חובה להמשיך ולשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובדים בגין החודשיים הראשונים, החל מהחודש השלישי תחול החובה על העובד.

ש: אילו בעלי עסקים זכאים לפעימה הראשונה של המענק? ומה גובה המענק?

ת: תנאי סף לקבלת המענק בפעימה הראשונה:

1. עוסק מורשה או עוסק פטור (עמותות, חברות ובעלי שליטה מחוץ לתוכנית).
2. גיל העוסק, מלאו לו 20 שנה בשנת 2019.
3. העסק החל פעילותו לפני 01/09/2019 והיה פעיל ביום 29/02/2020.
4. מעריך שבחודשים מרץ – אפריל 2020 תהיה לו ירידה במחזור ב-25% לפחות לעומת התקופה המקבילה אשתקד (מרץ – אפריל 2019).
5. הוגש דו"ח שנתי לרשות המיסים בגין שנת 2018 (ומי שעסקו נפתח בשנת 2019 עליו להגיש את דו"ח 2019 לפני 10/06/2020).
6. עומד בתנאי מבחן ההכנסה:
   1. סך הכנסתו בשנת 2018, לפני קיזוז הפסדים לא עלתה על 240,000 ₪, מדובר בהכנסה חייבת והכנסה פטורה, כלומר כולל שכ"ד פטור וקצבאות פטורות ולמעט שבח מקרקעין. הכנסות משותפות לשני בני הזוג יחולקו בניהם באופן שווה.
   2. אם הכנסתו בשנת 2018 היתה בין 192,000 ₪ ל-240,000 ₪ יקבל מענק מופחת.
   3. סך הכנסות משק הבית (בעל ואישה) בשנת 2018, לא עלו על 340,000
   4. הכנסתיו מעסק (בלבד!) בשנת 2018 היו לפחות 24,000 ₪.
   5. ולגבי עסק שנפתח בין 01/01/2019 ל-01/09/2019 יחושב תנאי ההכנסה לפי נתוני 2019, ובתנאי שהוגש דו"ח שנתי ל-2019 לפני 10/06/2020.

סכום המענק בפעימה הראשונה:

1. מי שהכנסתו עד 192,000 ₪ יקבל 6,000 ₪ או 65% מההכנסה – כנמוך מבניהם.
2. מי שהכנסתו מ- 192,000 ₪ ועד 240,000 יקבל בין 3,000 ₪ ל-6,000 ₪ על פי נוסחאת קיזוז (בגין כל שקל מעל 16,000 ₪ בממוצע לחודש יקוזזו 75 אג' כך למשל עוסק שהכנסתו הממוצעת 18,000 ₪ יקבל מענק בסך 4,500 ₪).
3. המענק חייב בתשלום מס הכנסה אך אינו חייב בדמי ביטוח לאומי ומע"מ.
4. בני זוג ששניהם עצמאים יהיו זכאים כל אחד למענק.

אופן מימוש ההטבה:

לשם השגת הבקשה יש להירשם ב"אזור האישי" באתר רשות המיסים ולמלא אחר ההוראות להגשת הבקשה, רצ"ב לינק:
https://secapp.taxes.gov.il/logon/LogonPoint/tmindex.html#/clientDashboard

ש: דיברו על כך שניתן יהיה לקבל בחזרה מקדמות מס הכנסה.        כיצד זה קורה? 

ת: בעיקרון מי ששילם מקדמות מס הכנסה בחודשים ינואר פברואר, יכול לפנות למייצג שלו בבקשה שיקטין לו את שיעור המקדמה. הקטנה כאמור תיצור יתרת זכות בחשבונך במס הכנסה אותה תוכל לבקש שיעבירו לחשבון הבנק שלך. 

ש: האם עצמאי שקיבל פיצוי לעצמאים בפעימה הראשונה יוכל לקבל גם בפעימה השניה?

 

ת: אין קשר בין הפעימות. מי שהגיש בקשה וקיבל פיצוי בפעימה הראשונה יוכל לקבל גם בשניה. כמובן שיצטרך להגיש בקשה שוב.


 

ש: כיצד עלי להערך ליום שאחרי?

ת: שם המשחק הוא לעשות את ההתאמות הנדרשות למצב הנוכחי. יצירת מוצרים שיתאימו לאופי ההגבלות, יצירת סביבת עבודה למתן שירות בטוח, הלקוחות יבואו למקום שישדר בטיחות בריאותית מקסימלית.

 

ש: אני מעל גיל 67 והוציאו אותי לחלת האם מגיע לי משהו? 

ת: כעיקרון מי שמעל גיל 67 אינו זכאי לדמי אבטלה ולכן דמי אבטלה לא ניתן לקבל. יחד עם זאת ביטוח לאומי מחלק מענק חד פעמי במרץ של עד 2000 שח ובאפריל של עד 4000 לאוכלוסיות אלו שהוצאו לחלת. אולם במידה ומתקבלת פנסיה סכום המענק הולך ופוחת.
 

ש: מה הדבר הכי  חשוב שעלי לעשות בכדי לשרוד את המשבר?

ת: הדבר הבסיסי שצריך לעשות הוא להכין דוח תזרים מזומנים לחודשיים הקרובים ולמצוא דרכים לאזן אותו. דרכים אפשריות לאזן אותו : ביטול מקדמת מס הכנסה, פריסת הלוואות קיימות לתק ארוכה יותר, נטילת הלוואה מקרן בערבות מדינה, קיצוץ כל ההוצאות שהן לא must, בחינת אפשרות פעילות online, המשיכו גביה יש כאלו שעדיין יכולים לשלם, שלמו דוחות למוסדות בפריסת תשלומים.